למה בעצם צריך להשתמש בצינורות קוורץ עמידים בפני פיצוץ בחדר האמבטיה?
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם אדים בכל מקום, לחות גבוהה ושינויי טמפרטורה קיצוניים.
דמיינו מנורה שפועלת בטמפרטורה של 600 מעלות צלזיוס. עכשיו דמיינו טיפה אחת של מים קרים שנופלת על המשטח החם של המנורה. פוף – זו תגובת שוק תרמית. הזכוכית לא יכולה לעמוד בשינוי הפתאומי בטמפרטורה, והיא נשברת. זה מסוכן, וזו בדיוק הסיבה שאנו משתמשים בצינורות קוורץ עמידים בפני פיצוץ.
המדע מאחורי זה (בלי החלקים המעייפים)
קוורץ הוא חומר עמיד, אך יש לו גבולות. בחדר אמבטיה עם אדים, המים מתעבים על פני הצינור. כשטיפה נופלת על החלק החם של הצינור, אותו חלק קטן נקטן במהירות רבה יותר משאר הזכוכית. המתח הזה גורם לשבירת הצינור.
כדי למנוע זאת, אנו מוסיפים שכבת הגנה מיוחדת. ניתן לחשוב עליה כעל “כרית תרמית” שמפחיתה את השוק התרמי שנגרם כשמים קרים פוגעים בזכוכית החמה. כך הצינור נשאר שלם, ורצפת חדר האמבטיה נשארת נקייה משברי זכוכית.
מה יש מתחת לפני השטח?
אנו משתמשים בקוורץ ברמת טהרה גבוהה כחומר הבסיס. הסיבה? הוא מאפשר לחום אינפרא-אדום לעבור דרכו. כך החום מגיע אליכם – בדיוק לשם שאתם רוצים – במקום להתפשט בתוך המנורה ולגרום לחימום יתר של התקרה.
אנו גם משקיעים הרבה מאמץ בחלקים הקצה של הצינור. אם החלקים האלה אינם אטומים, לחות יכולה לחדור לתוך חלל החוטים של המנורה. כשזה קורה, המנורה נהרסת.
כמה דברים שצריך לזכור בזמן ההתקנה
הצינורות האלה יכולים להיות אינטנסיביים מאוד. אם תתקינו אותם קרוב מדי לתקרה מפלסטיק או לחומרים זולים אחרים, החומרים האלה עלולים להישחק או להתמוסס. יש להשאיר מרווח של לפחות 200 ממ בין הצינורות לבין כל חומר שעלול להישרף או להתמוסס.
ועוד טיפ לגבי האוורור: שכבת ההגנה מונעת את שבירת הזכוכית, אך היא לא מונעת את חוקי הפיזיקה. אם האוורור שלכם אינו יעיל, עלולה להיווצר לחות שתטפטף על הקירות. ודאו שהמאוורר שלכם יכול לעמוד בעומס החום.