כיצד למנוע ממחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה אינה דבר פשוט – זה לא כמו לבחור מגן עמיד בפני מים ולהסתפק בכך. מדובר בציוד בעל מתח גבוה, שנמצא בחדר מלא באדים וטיפות נוזל. המים תמיד מנסים למצוא דרך להגיע למקור החשמל, ואם הם מוצאים דרך דרך החוטים, יש לנו בעיה חמורה.
כדי לפתור את זה, אנו משקיעים מאמץ בשני דברים: החומרים שאנו משתמשים בהם והדרך בה אנו סוגרים את החיבורים.
התמודדות עם אוויר לח
הבעיה עם הלחות היא שהיא הופכת את האוויר למוליך חשמלי טוב יותר. בחדר אמבטיה לח, הלחות נדבקת למארז הנורה ויוצרת “גשרים” קטנים שדרכם החשמל יכול לעבור.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ובחומרים סראמיים מיוחדים. למה? כי הם לא מתחשבים ברמת הלחות – הם שומרים על החשמל במקומו הנכון. אם תשתמשו בחומרים זולים, אתם רק מזמינים בעיות. אנו מוודאים שהחלקים שלנו יכולים לעמוד בעליות מתח פתאומיות, בלי להיהרס.
מניעת חדירת לחות
האזור המסוכן ביותר הוא המקום בו החוטים נמצאים בקרבת הנורה. שם בדרך כלל נוצרות בעיות.
אנו משתמשים בחומרים אטומים בכל נקודת חיבור, כדי למנוע חדירת לחות. אם אין אטימה טובה, המים יכולים לחדור לתוך החוטים. אנו משתמשים בכבלים שנועדו במיוחד לעמוד בחום.
איזון בין חום לאטימה
יש כאן בעיה – אטימה טובה חשובה לבטיחות, אך היא גם עלולה לגרום להצטברות חום. אם תאטמו את החלקים יותר מדי, הרכיבים הפנימיים לא יוכלו לנשום. אם לא תהיו זהירים עם העומס התרמי, החוטים עלולים להישרף או שהנורה עלולה להיהרס.
זו בעיה של איזון – צריך רמת IP גבוהה לבטיחות, אך גם צריך דרך חכמה להעביר את החום הרחק מהרכיבים האלקטרוניים. המטרה היא למצוא את האיזון הנכון, כדי שהמערכת תישאר בטוחה מבלי להיהרס.